פסק-דין בתיק ת"א 14310-05

1.         התובעת 1, (להלן - "התובעת" או " לעמי") התקשרה בהסכם עם הנתבעת 1 (להלן: " הנתבעת או "אורגניטק"). הנתבעת נכנסה להליכי פירוק ולא היתה צד להליכי תובענה זו. התובעת צרפה לכתב התביעה כתובעת נוספת גם את חב' נט עלים בע"מ, שהוקמה לצורך ביצוע ההסכם שבין הצדדים, אולם צירופה לא היה דרוש, כשאין חולק כי ההתקשרות נשוא ההסכם הינה בין התובעת ובין הנתבעת. הנתבעים 2 ו - 3 (להלן: "ליאור" ו"זוהר"), היו, במועדים הרלוונטיים לתובענה זו, מנהלי הנתבעת. ההסכם שבין הצדדים הינו מיום 24.2.2000 (נספח א' לתצהיר יואל מירון, מנהל התובעת, להלן: " ההסכם"), כאמור בהסכם, הנתבעת היתה חב' סטארט-אפ (הזנק), המפתחת מכונה לגידול חסה בשיטה הידרופונית בתוך מכולה. התובעת מציגה עצמה כגוף שיווקי ומסחרי - "שיביא את המכונה למצבה המיועד", שאז - תהייה רשאית לעשות שימוש במכונה ולשווק את ראשי החסה, המוצר, באופן בלעדי. מנהל התובעת קיבל את המידע על הנתבעת מפרסומים בתוכניות טלויזיה שונות, וכמי שמעורה בשוק החרדי בארץ הבין את התועלת  בגידול ירקות בשיטה הידרופונית, ללא שתילה באדמה, בשנת השמיטה המתקרבת ובאה. ליאור הילל בתוכניות את השיטה שעליה, כדבריו, נרשמו אף מספר פטנטים. השיטה שפותחה על ידי הנתבעת כחברת הנזק, עשויה לשנות את פני גידול הירקות ברחבי העולם. לאחר משא ומתן בין יואל מירון מנהל התובעת, ובין ליאור וזוהר, חילופי מכתבים וחילופי טיוטות, נחתם ההסכם, ובין השאר נאמר שם כדלקמן:

                        "(2) לעמי מאשרת בזאת כי הובהר לה כמפורש על ידי נציג אורגניטק כי המכונה נמצאת בשלבי פיתוח ראשוניים, ולפיכך אין לאורגניטק כל מחוייבות ו/או התחייבות לגבי טיב ו/או תפקודה ו/או כושר יצורה של המכונה. כמו כן אין לאורגניטק יכולת להתחייב לתאריך יעד כלשהו בו המכונה תפעל ו/או תתפקד על פי הציפיות, ו/או הדרישות של לעמי, ככל שאלה קיימות."

            בסעיף 6(א)(5) נאמר כדלקמן:

                        " לעמי חוזרת ומצהירה כי ידוע לה ששתי המכולות שתימסרנה לידיה בשלב זה הינן המכולות הראשונות אותן תייצר אורגניטק, וככאלה הינן מכולות ניסוי על כל המשתמע מכך, לרבות כל הקשור לתקלות תפעול שונות אשר צפויות להתרחש בעתיד ואשר הן בלתי ידועות בשלב זה.

            שלב א' להסכם הינו אספקת שתי מכולות. כאמור בסע' 6 (א)(7) להסכם, שלב א' יושלם בהצלחה כאשר " כל מכונה תפיק פר יום 300 ראשי חסה ראויים לשיווק במשך 10 ימים רצופים". עוד נאמר בסעיף זה כי:

                        " מדדי התשומות הישירות כפי שהוצגו כהערכה על ידי אורגניטק יתבררו כנכונים עד כדי סטיה של 20%. מצורף בזאת נספח א' להערכה זו. (להלן: "הקריטריונים להצלחת שלב א')"

                        (הדגשות, כאן ובהמשך, שלי - ד.מ)

            בסעיף 6(א)(8) עוד נאמר כי שלב א' יכנס לתוקף עם חתימת ההסכם וקבלת תשלום של 60,000 דולר מהתובעת לנתבעת, כמקדמה על רכישת שתי המכולות הראשונות. השלמת התשלום, עוד 40,000 דולר, תתבצע עם השלמת שלב א', על פי הקריטריונים להצלחת שלב זה.

            שלב ב' להסכם הינו בקבלת 8 מכולות נוספות.

            לעמי ואורגניטק מתחיבים בהסכם לשיתוף פעולה הן מסחרי והן טכני, והתובעת מקבלת זכות לשיווק בלעדי, בכל רחבי הארץ, של מוצרי המכונה, תוך שהנתבעת מתחייבת שלא למכור את המכונה לכל גורם אחר.

2.         גורלה של ההתקשרות בין הצדדים היה בכי רע. התובעת מצאה שטח למיקום שתי המכולות. המכולות הוצבו במקום ונציגי הנתבעת, בעיקר ליאור ועובדים מטעמו, עמלו קשות להביא את המכולות לשלב היצור. הנתבעת נעזרה במומחה, אגרונום, בשכר, והתובעת מינתה את מר עמוס אייל, כלכלן ומומחה חקלאי, לנהל את המיזם מטעמה. הפעלת המכולות יצרה קשיים גם מול השכנים בשטח, שסבלו מרעש המזגנים, ואנשי הנתבעת, ולאחר מכן, גם מומחים שזומנו על ידי התובעת, ניסו ועמלו להתגבר על הבעיה. לאחר שני סבבים של נסיונות ליצור ראשי חסה, התברר כי  המכולות אינן עומדות בציפיות, לא לגבי גודל ראשי החסה, לא לגבי טיבם, כראויים לשיווק, תוך שמתגלות תקלות שונות ומשונות בהליכי היצור. לאחר שני הסבבים, התיאשו התובעת ואנשיה, ונסיונות היצור נפסקו. בגין דרישת הרשויות, נאלצה התובעת לסלק מהמקום את שתי המכולות. הנתבעת קיבלה חזרה לידיה את המכולות והן, למעשה, נזנחו כגרוטאות. בהמשך הדרך, עברה הנתבעת ליצור ראשי חסה בשיטה הידרופונית, אך לא במכולות אלא בחממות, תוך ניצול האדמה ואור השמש. רעיון היצור במכולות נכשל ונזנח.

            על פי האמור בתצהיר יואל מירון, בנוסף לתשלום המקדמה של 60,000 דולר, עמדה התובעת בהוצאות נוספות, כמפורט שם, בסכום של כחצי מליון ש"ח, וזאת גם לאחר ניסיונותיה להקטנת הנזק  במכירת פריטים שנרכשו לצורך המיזם, כמו גנרטורים ועוד, ומכאן התביעה להשבת מלוא השקעותיה. בגין הליכי פירוק הנתבעת, התביעה מוגשת כנגד שני הנתבעים בטענה לאחריותם האישית, בעילות  התרמית, ניהול משא ומתן בשם הנתבעת בחוסר תום לב, ברשלנות וכן בגין חבותם כאמור בסעיף 12 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), שם נאמר כדלקמן:

                        " לעניין פקודה זו, המשתף עצמו, מסייע, מייעץ או מפתה למעשה או למחדל, שנעשו או שעומדים להעשות על ידי זולתו, או מצווה, מרשה או מאשר אותם, יהא חב עליהם.

            ובסע' 12 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973, נאמר כדלקמן:

" (א) במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה, חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב.

(ב) צד שלא נהג בדרך מקובלת ובתום לב חייב לצד השני פיצויים בעד הנזק  שנגרם לו עקב המשא ומתן או עקב כריתת החוזה, והוראות סע' 10, 13 ו - 14 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א 1970, יחולו בשינויים המחוייבים."

            ובסעיף 56, תרמית, לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) נאמר כדלקמן:

                        " תרמית היא הצג כוזב של עובדה, בידיעה שהיא כוזבת או באין אמונה באמיתותה או מתוך קלות ראש, כשלא איכפת למציג אם באמת היא או כזב, ובכוונה שהמוטעה על ידי ההיצג יפעל על פיו. אולם אין להגיש תובענה על הייצג כאמור, אלא אם היה מכוון להטעות את התובע, אף הטעה אותו, והתובע פעל על פיו וסבל על ידי כך נזק ממון"

            טענת ב"כ התובעת היא כי ליאור וזוהר, מנהלי הנתבעת, הציגו בפני מנהל התובעת מצג כוזב של עובדה, כאילו המכונה עברה את כל שלבי הניסויי והפיתוח בהצלחה, וכי היא מסוגלת לעמוד בציפיות - יצור ראשי חסה סבירים ומתאימים לשיווק, ולחילופין, מצגי שני הנתבעים במהלך המשא והמתן עובר לכריתת ההסכם היו רשלניים, באשר מנהלים סבירים ומיומנים היו נמנעים מלהציג את מצגי הצלחת המכונה, כפי שהוצגו. חבותם האישית של השניים אף נלמדת מהאמור בסעיף 12 לפקודת הנזיקין, כאשר הם סייעו ושיתפו עצמם במהלך שהביא לכריתת ההסכם שבין הצדדים, במחדלם מלידע  את התובעת על הסיכונים הקיימים בתפעול המכונות. בכל מהלכים אלו, ניהלו השניים את המשא והמתן בחוסר תום לב. כתוצאה מכל זאת, נגרם לתובעת נזק קשה, כמפורט בכתב התביעה.